סַנְטֵר

המילה "סַנְטֵר" מופיעה לראשונה בתלמוד הבבלי במסכת ברכות (כ"ד, א׳-ב׳) בדברי רבי חנינא בר חמא: "אני ראיתי את רבי... אבל לא היה מתעטף ולא היה מניח ידו על סנטרו". המילה מופיעה רק בציטוט זה, ואינה מתועדת בשפות שמיות אחרות, דבר שהקשה על פרשנותה. על פי רבי נתן מרומי, בעל "הערוך", סנטר היא המילה הארמית "סטר" (צד) בתוספת האות נו"ן. לשיטתו, רבי יהודה הנשיא הניח את ידו על מותניו כסימן לגאווה. כך גם פירשו את הדברים הרמב"ם ורבנים חשובים אחרים. לעומתם, רש"י פירש את המילה "סנטר" כאותה בליטה בתחתית הפנים. לטענתו, רבי יהודה כיסה בכף ידו את פיו. העברית החדשה הלכה בעקבות רש"י והמילה סנטר נקבעה בשימוש בהתאם לפרשנותו. יש הקושרים את המילה למילה היוונית העתיקה לסנטר, "אַנְתֶ׳רֶאוֹן", אך קשה לקבל אטימולוגיה זו בגלל ההבדלים הפונטיים הניכרים.