סְטֵפָה

המילה "סְטֵפָה" היא אחת מהמילים הרבות שהגיעו לעברית הישראלית משפת הלדינו, שהייתה שפתם של היהודים הספרדים שגורשו מספרד ב-1492 והתיישבו בעיקר באזורי האימפריה העות'מאנית. הלדינו עצמה היא גרסה של ספרדית עתיקה בתוספת השפעות של שפות רבות אחרות שדוברי הלדינו באו איתן במגע, בעיקר טורקית ויוונית. המילה "סטפה" היא אחת מאותן מילים שאומצו בלדינו מיוונית - במקרה זה, מהמילה היוונית "סְטִיבָה" (stiva), שפירושה "ערימה". בעברית הישראלית, המילה קיבלה משמעות ספציפית יותר - "ערימה של שטרות כסף". לדינו הייתה שפה נפוצה בקרב יהודי הבלקן, יוון וטורקיה, ובתחילת המאה ה-20 הייתה שפת הדיבור הנפוצה ביותר בקהילה היהודית הגדולה של סלוניקי. עם זאת, לאחר השואה, שבה הושמדו רוב הקהילות דוברות הלדינו, ובעקבות הגירת הניצולים לישראל ואימוץ השפה העברית, מספר דוברי הלדינו הצטמצם מאוד. אך מילים רבות מהלדינו, כמו "סטפה", נותרו חלק מהעברית המודרנית כעדות לשיח התרבותי הרב-לשוני שהתקיים בין הלדינו לעברית בתקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.