דּוּבְדְּבָן
Duvdevan
/duvdeˈvan/פירוש
פרי ממשפחת הוורדיים בעל גלעין וצבע אדום עז
מקור והיסטוריה
מכל פירות הקיץ ממשפחת הוורדיים, הדובדבן הוא כנראה המאוחר ביותר שהגיע לידיעתם של חכמי ישראל, והוא אינו מוזכר כלל במשנה או בתלמוד באופן ברור. במקום זאת, אנחנו מוצאים בתלמוד מילים אחרות שהתפרשו בטעות כמתייחסות לדובדבן. האחת היא "גודגוניות", שלרוב פורשה ככוסברה או סוג של תלתן, אך רש"י פירש אותה במקום אחד (ברכות נ"ז, ב') כ"צירתיש" (cerises), המילה הצרפתית העתיקה לדובדבנים. בעקבות זאת, מנדל לפין חידש את השימוש במילה "גודגוניות" ככינוי לדובדבן בספרו "רפואת העם" בשנות ה-80 של המאה ה-18, ורבים מסופרי ההשכלה הלכו בעקבותיו. המילה השנייה היא "דבדבניות", שמוזכרת בתלמוד (עבודה זרה ל"ט, ב'): "והדבדבניות אף על פי שמנטפות אין בהן משום הכשר משקה". משמעותה המקורית אינה ברורה, ורש"י פירש אותה כ"אשכולות של ענבים". אולם בתקופה מאוחרת יותר, נתן מרומי כתב במילונו "הערוך" (המאה ה-11) ש"דובדבניות" הן "ציראסי" (ciliegie), שהיא המילה האיטלקית העתיקה לדובדבנים. בעקבות זאת, כאשר מנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב אברמוביץ') תרגם את "ספר תולדות הטבע" ב-1862, הוא בחר לכנות את הפרי "דבדבניות" (ביחיד: דובדבניה). צורה זו החלה דוחקת את "גודגדניות" שהיתה נפוצה קודם. בסוף המאה ה-19 החלה להופיע הצורה "דובדבן", כנראה כגזירה לאחור שגויה מהצורה "דבדבניות", בהנחה שהסיומת -יות היא סיומת ריבוי. בתחילת המאה ה-20, הצורה "דובדבן" וצורת הרבים "דובדבנים" דחקו את הצורות הקודמות והפכו למקובלות בעברית החדשה.
התפתחות לשונית
Talmudic period
גודגוניות/דבדבניות (gudgoniyot/davdavaniyot)
Unclear original meanings
Medieval period
דובדבניות (duvdevaniyot)
Interpreted as cherries by Nathan of Rome
Late 18th century
גודגוניות (gudgoniyot)
Used for cherries by Mendel Lefin
Mid-19th century
דבדבניות (davdavaniyot)
Used for cherries by Mendele Mocher Sforim
Late 19th century
דובדבן (duvdevan)
Back-formation that became standard