אֲפַרְסֵק

האֲפַרְסֵק היה אחד מפירות הקיץ הראשונים שהגיעו לארץ ישראל, כנראה במאה הראשונה או השנייה לספירה בימי האימפריה הרומית. הרומאים קראו לאפרסק בשם persica, קיצור משמו היווני של הפרי מֵלוֹן פֶּרְסִיקוֹן (melon persikon, "תפוח פרסי"), שם שהעיד על מקורו הגיאוגרפי - פרס (או יותר נכון, מה שהיוונים והרומאים חשבו שהוא פרס). חכמי המשנה אימצו את השם והתייחסו לפרי כ"פרסק", כפי שמופיע במשנה: "התפוח והחוזרר, הפרסקים והשקדים, השזיפים והרימים אף-על-פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה" (כלאים א', ד'). לחכמי התלמוד היה קשה להגות את צרור העיצורים בתחילת המילה (פר-) ולכן נוספה אל"ף פרוסטטית לתחילת המילה, שפיצלה את ההברה לשתיים, תופעה מוכרת בשאילת מילים זרות לעברית ולשפות שמיות אחרות. תופעה דומה קיימת גם היום בשאילת מילים לערבית, למשל המילה "אסטודיו" מ"סטודיו". כך הפכה המילה ל"אפרסק", והיא משמשת בצורה זו מימי התלמוד ועד היום.