שָׁמִיר
Shamir
/shaˈmir/פירוש
1. יצור או חומר מסתורי המתואר בספרות חז"ל, המסוגל לחרוט או לחתוך אבן 2. (היסטורית) כינוי ליהלום בתקופת ההשכלה
מקור והיסטוריה
המילה "שָׁמִיר" מופיעה במקרא במספר מקומות, למשל בירמיהו (י"ז, א'): "חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר", שם נראה שהמילה מתארת חומר קשה במיוחד המשמש לחריטה. על פי ספרות חז"ל, שימש השמיר לחיתוך אבני החושן ולסיתות אבני בית המקדש, שכן על פי האמונה אבנים אלה לא היו אמורות להיחתך בכלי ברזל. בגמרא (גיטין פ"ו, ע"ב) מתואר השמיר כיצור בגודל גרגיר שעורה שנברא בששת ימי בראשית, ושהיה כה חזק שאין דבר שיכול לעמוד בפניו. לפי מקורות אחרים, היה זה מין תולעת שהייתה מסוגלת לחרוט באבן. בשל ההקשר של חומר קשה במיוחד, המסוגל לחרוט באבן, ולאור העובדה שכיום ידוע שרק יהלום קשה מספיק לחרוט באבני חן אחרות, ב-1891 כתב ד"ר לודוויג קארפעלעס מאמר בעיתון "הצפירה" בו הוא טען שה"שמיר" המסתורי הוא למעשה היהלום. בעקבותיו, מספר סופרים השתמשו ב"שמיר" כתחליף העברי ל"דיאמנט". אולם בסופו של דבר, במאה ה-20, השימוש ב"יהלום" גבר על "שמיר" (וגם על "שוהם" ו"בדולח") כמונח העברי ליהלום.
התפתחות לשונית
Biblical Hebrew
שָׁמִיר
Extremely hard substance or point
Talmudic period
שָׁמִיר
Mysterious creature or substance capable of cutting stone
Late 19th century
שָׁמִיר
Proposed as Hebrew term for diamond
Modern Hebrew
שָׁמִיר
Legendary substance; not commonly used for diamond