ריצ'רץ'

המילה העברית "ריצ'רץ'" מקורה כמונח אונומטופאי המחקה את הצליל הנשמע בעת הפעלת רוכסן. היא נגזרת מביטוי הצליל הגרמני "ritsch-ratsch" שהיה בשימוש מאז המאה ה-18 לתיאור צליל קריעת נייר, ומאוחר יותר, צליל הפעלת רוכסן. הרוכסן המודרני פותח בתחילת המאה ה-20, עם שיפורים משמעותיים שנעשו על ידי המהנדס השבדי-אמריקאי גדעון סונדבק ב-1912. רוכסנים הגיעו לישראל ב-1933 כאשר יחזקאל קרייסמן ודוד שוחט, עולים מגרמניה, הקימו את "רז", מפעל ליצור אביזרי הלבשה בתל אביב. הלקוחות התקשו להגות את השם הגרמני לרוכסן, "Reißverschluss" (פירושו המילולי "סגירת-קריעה"), ובמקום זאת אימצו את המונח האונומטופאי "ריצ'רץ'". עם זאת, קרייסמן ושוחט רצו שם עברי הולם למוצר שלהם והתייעצו עם המשורר אברהם שלונסקי, שהציע "רוכסן". ב-1936, ועד הלשון העברית הציע מונחים חלופיים כמו "סגרור" או "סגורץ", מבלי להכיר את יצירתו של שלונסקי. הצעות אלו לא אומצו, וב-1984, האקדמיה ללשון העברית הכירה רשמית ב"רוכסן". למרות ההכרה הרשמית הזו, המונח הלועזי "ריצ'רץ'" נותר נפוץ יותר בדיבור יומיומי.