סַפִּיר

המילה "סַפִּיר" מופיעה במקרא כאחת מאבני החושן שעל חזה הכהן הגדול (שמות כ"ח, י"ח), בטור השני. היא מופיעה גם בתיאורים של חזיונות אלוהיים, למשל בספר יחזקאל (א', כ"ו): "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא". המילה "ספיר" כנראה שאולה מהאכדית "sapparu" ומופיעה גם בשפות רבות נוספות, כולל יוונית עתיקה (σάπφειρος, sappheiros) ולטינית (sapphirus), ומהם הגיעה לשפות אירופאיות מודרניות כמו אנגלית (sapphire). בתרגום השבעים ליוונית, המילה "ספיר" תורגמה ל"ספירוס" (σάπφειρος), המקור למילה המודרנית "ספיר". עם זאת, יש לציין שה"ספיר" המקראי עשוי היה להיות לאפיס לזולי (אבן הלזורד) ולא הספיר המודרני, שכן תיאורים עתיקים של ה"ספיר" מדברים על אבן מנוקדת בזהב, תיאור שמתאים ללאפיס לזולי אך לא לספיר. בכל מקרה, בעברית החדשה "ספיר" הוא השם המקובל לאבן החן הכחולה הקרויה באנגלית sapphire.