כְּלֵיזְמֶר

המילה "כְּלֵיזְמֶר" היא הלחם של שתי מילים עבריות: "כְּלֵי" (כלים) ו"זֶמֶר" (שיר, מוזיקה), כלומר "כלי שיר" או "כלי מוזיקה". המונח החל לשמש באופן נרחב במאה ה-17 באירופה המזרחית ככינוי לנגנים יהודיים מקצועיים, בעיקר אלה שניגנו בחתונות ואירועים יהודיים. בלשון היום-יום, הוחל המונח "כליזמר" גם על הנגן עצמו, בצורת הריבוי "כְּלֵיְזְמֵרִים". הצורה "כליזמר" ביחיד (במקום "כלי זמר") התקבעה בשפה ככל הנראה בהשפעת היידיש. במהלך המאה ה-20, המונח "כליזמר" הפך לתיאור סגנון המוזיקה שניגנו נגנים אלה, והפך לז'אנר מוזיקלי מוכר. סגנון הכליזמר המודרני צמח בקרב קהילות יהודיות באירופה המזרחית, בעיקר בקרב יהודי אשכנז. מאפייניו כוללים שימוש בכלים מסורתיים כמו כינור, קלרינט ואקורדיון, ומלודיות שמשלבות השפעות יהודיות, צועניות, סלאביות וחסידיות. בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 חלה תחייה של מוזיקת הכליזמר בארה"ב ובישראל, וכיום מונח זה משמש לתיאור סגנון מוזיקלי פופולרי ומוכר.