נֶבֶל
Nevel
/ˈnevel/פירוש
כלי נגינה מיתרי בעל מסגרת עץ משולשת, בו המיתרים מתוחים בניצב למשטח התהודה
מקור והיסטוריה
המילה "נֶבֶל" מופיעה במקרא פעמים רבות ככינוי לכלי נגינה מיתרי עתיק. טיבו המדויק של הכלי המקראי אינו ידוע בוודאות, אך הוא היה כנראה סוג של נבל או לירה קטנה. בתרגומים העתיקים של המקרא, "נבל" מתורגם לעתים ביוונית כ"נַבְּלִיּוֹן" וכן כ"פְּסַלְטֵרִיון" (סוג של נבל עתיק, ששמו היווני מופיע במקרא בצורה פְּסַנְתֵּרִין, המקור למילה העברית פְּסַנְתֵּר). השימוש ב"נבל" לתיאור הכלי המוזיקלי המודרני שאנחנו מכנים היום "נבל" או "הארפ" החל במאה ה-19. יהודה ליב בן-זאב במילונו "אוצר השורשים" (1807) הציע את "נבל" כאחת משתי אפשרויות תרגום למילה הגרמנית Geige (כינור), יחד עם "כינור". במשך המאה ה-19, שתי המילים הללו שימשו בספרות ובעיתונות העברית בהתייחס לכלי הנגינה המודרני, עד שבראשית המאה ה-20 התקבע השימוש ב"כינור" לתיאור הכלי שאנחנו מכנים היום כינור, ו"נבל" התקבע כמונח ל"הארפ". בחירת המונח "נבל" לתיאור ההארפ המודרני הגיונית יותר מבחינה היסטורית מאשר "כינור" לכינור המודרני, שכן בתיאורים ובציורים מימי הביניים, דוד המלך תמיד מצויר מנגן על מה שאנחנו מכנים היום "נבל".
התפתחות לשונית
Biblical Hebrew
נֶבֶל
Ancient stringed instrument, possibly a type of harp or lyre
1807
נֶבֶל
Proposed as Hebrew translation for the German "Geige" (violin)
19th century
נֶבֶל/כִּנּוֹר
Both used to refer to stringed instruments in Hebrew literature
Early 20th century to present
נֶבֶל
Established as the Hebrew word for the modern harp