דגדגן
Dagdegan
/dag.deˈgan/פירוש
איבר מין נשי רגיש במיוחד
מקור והיסטוריה
למילה העברית "דגדגן" יש היסטוריה מורכבת שהחלה ב-1533 כאשר נתן המאתי תרגם טקסטים רפואיים מערבית לעברית. בהעדר מונח עברי מתאים, הוא תעתק את המילה הערבית "دغدغ" (דע׳דע׳), שהתייחסה לתחושות דגדוג. מילה זו הופיעה מדי פעם בכתבים רפואיים אך נפלה משימוש שכיח עד שהרב זאב יעבץ החייה אותה בטור בכתב העת "הארץ" ב-1891. מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-20, ד"ר אהרן מאיר מזי"א, רופא ויו"ר ועד הלשון, טבע את המונח "דגדגן" בהתבסס על מילת הסלנג הגרמנית "Kitzler" (שמשמעותה "משהו שמדגדג") כדי להתייחס ספציפית לדגדגן. המילה נתקלה בהתנגדות מהאקדמיה ללשון העברית, שהעדיפה את המונח הלטיני "קליטוריס" במשך עשורים. ב-1986, האקדמיה דחתה רשמית את "דגדגן" לטובת "קליטוריס" בהצבעה של 7 מול 4, אך "דגדגן" הפך בהדרגה למקובל בספרות ובשימוש נפוץ, במיוחד אחרי שהופיע בשירים של המשוררים הרולד שימל, דוד אבידן ויונה וולך בשנות ה-60 עד ה-80. לבסוף, ב-2009, האקדמיה הכירה בעקיפין ב"דגדגן" כאשר אישרה מילון מונחים ביולוגיים מקיף שכלל את המונח.
התפתחות לשונית
1533
דגדוג
Transliteration of Arabic "daghdag" (tickling)
Early 20th century
דגדגן
Coined as anatomical term
1960s-2009
דגדגן
Gradual acceptance despite official preference for "klitoris"
2009-present
דגדגן
Officially recognized, common usage