שֶׁפַע

המילה "שֶׁפַע" מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בברכת משה לשבטי זבולון ויששכר: "עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל" (דברים ל"ג, י"ט). המילה המקראית נראה שבמקור ציינה קילוח של מים רבים ("שפע ימים"), בהתאם לשורש שפ"ע המורה על זרימה או נביעה. בעברית המודרנית, המילה מתייחסת לריבוי של כל דבר ולא רק לנוזלים, ומשמשת בדרך כלל במשלב גבוה יותר מאשר "הרבה" או "המון". היא משמשת הן כשם עצם ("יש שפע מזון") והן כפועל ("החנות שופעת מוצרים"). מהמילה נגזרו גם צורות נוספות בעברית החדשה, כמו שם התואר "שופע" ושם הפעולה "שפיעה".