הַרְבֵּה
Harbe
/harˈbe/פירוש
כמות גדולה, מידה רבה
מקור והיסטוריה
המילה "הַרְבֵּה" היא מקראית במקורה, והיא צורת המקור של הפועל "הִרְבָּה" שגזור מהשורש רב"י. השימוש שלנו במילה כיום שונה מהשימוש שלה במקרא בשני היבטים עיקריים: במקרא היא מסתפחת בעיקר לפעלים (למשל: "אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעָט יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה" - מלכים ב' י', י"ח), בעוד אנחנו משתמשים בה בעיקר לריבוי שמות עצם. ההבדל השני הוא שבמקרא ובספרות חז"ל המילה מופיעה לרוב אחרי שם העצם, ואילו אנחנו שמים אותה לפני שם העצם. השינוי בסדר המילים נובע מהשפעת שפות הלעז שדיברו יהודים לפני אימוץ העברית בראשית המאה ה-20, ובראשן יידיש (שבה אומרים "אַ סך מענטשן" ולא "מענטשן אַ סך"). הלשונאי יצחק אבינרי התייחס לכך ב-1958 וכתב: "לכאורה, אין זה אלא בהשפעת שפת לועז, אך כבר מצאנו כיוצא בזה במקורות עתיקים, ויש בתלמוד הרבה פעמים הרבה לפני השם". ואכן, גם בספרות חז"ל ניתן למצוא דוגמאות להופעת "הרבה" לפני שם העצם, למשל במשנה: "הרבה יין עושה. הרבה צחוק עושה. הרבה ילדות עושה. הרבה שכנים רבים עושים" (סוטה א', ד').
התפתחות לשונית
Biblical Hebrew
הַרְבֵּה
Much, many (usually following verbs)
Rabbinic Hebrew
הַרְבֵּה
Much, many (occasionally preceding nouns)
Modern Hebrew
הַרְבֵּה
Much, many (typically preceding nouns)