שִׁהֵק

המילה "שִׁהֵק" היא דוגמה מעניינת לתהליך חידוש מילים בעברית המודרנית. המילה הופיעה לראשונה ב"מילון של כיס" שפירסמו יהודה גרוזובסקי (גור) ויוסף קלוזנר ב–1903. במילון מופיע הערך שַׁהֵק, שהוגדר בעזרת הפעלים הרוסיים והגרמניים לשיהוק, ובצדם כוכבית המורה על כך שהמילה לקוחה במקור מספרות חז"ל. אולם למעשה, המילה אינה מתועדת בספרות חז"ל. נראה שגרוזובסקי הסתמך על אליעזר בן־יהודה, שסבר כי הוא מצא את הפועל בסיפור על חמור, שהופיע במסכת אבות דרבי נתן (ח׳): "כשהיה בדרך היה משחק ובא עד שהגיע לפתחו של ר׳ חנינא בן דוסא, התחיל נוער". בן־יהודה חשב שהמילה "משחק" אינה מתאימה בהקשר זה, וקבע שמדובר בשיבוש של "משהק". הוא התבסס על הפועל הערבי שה"ק, שמשמעויותיו כוללות "השמיע קול של חמור" וכן "שיהק". מכיוון שבעברית כבר היה פועל ששימש במשמעות של השמעת קול החמור - נָעַר, בן־יהודה ייחד את הפועל שִׁהֵק למשמעות של התכווצות הסרעפת.